אנשים רבים כותבים טקסטים וכתבים כל הסוגים. שירה, פרוזה, טורים אישיים לעיתונות, בלוגים ושאר ירקות וסוגי כתיבה בוריאציות שונות. אנשים רבים נוטים להדחיק זאת ולכסות עצמם בסיפורים על כך שהם עושים זאת רק לשם הכיף, התחביב, הפורקן, אך בתוך תוכם קיים רצון, קיימת להבה אשר בוערת ודוחפת אל פני השטח להוציא טקסטים וכתבים לאור. לא משנה אם התחום הבוער לכם הוא העלאת ביטחון עצמי אצל ילדים או תכנון נכון של הזמן אצל בעלי עסקים או שמא נפשכם חשקה בכתיבת סיפורת קלאסית. זהו רצון שמודחק, לרוב, בעקבות כל מיני תירוצים וחולשות אנושיים הקיימים ועולים ברבים מבני- האדם. חוסר ביטחון עצמי, אשליה של חוסר בזמן או מכשולים בלתי ניתנים למעבר כמו גידול משפחה או השקעה בקריירת אילוף כלבים. התירוצים כלל לא משנים, הם שם, והם מגבילים את הנפש והיד הכותבת מלהתפתח ולעורר השראה ושינוי בקוראים אחרים.
נכון, הוצאה לאור זה לא עניין עד כדי כך פשוט, ומהרבה סיבות. הציצו לרגע לכיוון לוח הופעות ספרים חדשים בהוצאות לאור השונות, ברוב רובן לא ייראו ספרים והשקות חדשים רבים. עדיף להם להתעסק עם benching siddur במספר לשנה, כשהוצאות מסוימות בוחרות להוציא לאור כתבים מכל הסוגים (סיפורי ילדים, שירה, פרוזה, עיון, פילוסופיה ודת, אמנות) בזמן שהוצאות לאור אחרות בוחרות להתמקד בנושאים ותחומים מאוד מסוימים מתוך מניעים כלכליים ותדמיתיים.
בנוסף, הוצאות לאור רבות חוששות מהוצאת ספרי ביכורים לאור, מאחר ולאותם מחברים עוד אין שם בינלאומי ואפילו ארצי בקרב קוראים וצרכנים. זוהי אכן תופעה המקשה על החולמים להוציא כתב לאור. הוצאות מסוימות קקבעו ככלל שהן אינן מוציאות ספרי ביכורים לאור, לעומת הוצאות אחרות הממשיכות לעודד כתיבה של מחברים חדשים ורעננים. הוצאות מסוימות עובדות ממש כבית דפוס ועסק, כשהן יוציאו כמעט כל כתב ויהפכוהו לספר בתנאי שהמחבר ישקיע מכספו האישי על המהדורות הראשונות וההוצאות הבסיסיות, שהינן גבוהות.
למרות כל אותם קשיים המופיעים בדרך להוצאת כתבים וספרים לאור, אי אפשר להתעלם מהעובדה שספרים ממשיכים להתפרסם, ואנשים ממשיכים לכתוב ולנסות להתפרסם בעצמם. אלפי, אם לא עשרות אלפי, יצירות של אמנים, מדענים ויודעי דבר רבים נשלחים אל חברות ההוצאה לאור, בין אם חברות קטנות או מכרישי ההוצאה כסטימצקי וזמורה ביתן. זה הופך את התחרות לקשה יותר, יחד עם מחירי הספרים שרק יורדים מטה, אך מעורר השראה ותקווה בהמשך הדגמת כוח הרצון לפרסם ולהוציא לאור. יש רק לקוות שהשליטה של חברות ההוצאה לאור באיזה סוגי ספרים ברצונם לעודד לא תשפיע בצורה הרסנית על המחברים, כמו השפעה קיצונית שתראה סופרים העוברים אילוף סופרים שממש יזכיר אילוף כלבים, על ידי אותן הוצאות לאור שחושבות בעיקר על מניעים כלכליים.
יש לקוות שאותם אנשים בחברות ההוצאה לאור, ותיקים וצעירים כאחד, ישמרו על בקרת איכות ועידוד ביצירות שאכן מעוררות השראה ומפתחות ולא יתמכו דווקא ביצירות שקל יהיה למכור בכמויות, הרי במקרים רבים יצירות אלה הינן סתמיות או אפילו עלולות להוות השפעה שלילית על הנחשפים והקוראים.